<h1>תשובות חכמי פרובינציא הלכ' כתובה סימן מ"ד</h1>
<h2>דף נד:</h2>
וראובן שנתן מתנה לבנו בשעה שקדש בנו לבתו של שמעון, ונתן הבן לאותה מתנה לארוסתו בקנין, ופשע שמעון ולא כתב המתנה, ובקש ארוס לצאת למקום אחר ותפסו שמעון ונטל הימנו גט, ולאחר שש שנים נשא אשה במקום שהלך, וכששמע אבי הכלה מסר לה גט, כגון זו גובה מתנתה או לא, כך ראינו דלא מבעיא דקא מודי אבי הכלה דלא כתב למתנתה בשטר אלא אפי' כתבה כיון שלא כנסה אינה גובה אפי' מה שכתב לה בכתובתה ואין לה אלא עיקר כתובתה בלבד, שכך שנינו [כתובות נ"ד ע"ב] נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין בין מן הנשואין גובה את הכל ר' אלעזר בן עזריה אומר מן הנשואין גובה את הכל מן האירוסי' בתולה גובה מאתים ואלמנה גובה מנה שלא כתב לה אלא ע"מ לכנסה, והלכה למעשה כר' אלעזר בן עזריה, ואם תאמר אלו כתבן שמעון למתנה זו לבתו היתה גובה כמו שאמרנו למעלה [ב"ב קל"א ע"ב] אשתו ארוסה ואשתו גרושה קניא וכדרבינא דאמר כלהו לא קנו בר מאשתו ארוסה ואשתו גרושה, התם הא אוקימנא בשכיב מרע, והאי בר ראובן ברי הוא, ובריא הא קא אמרי [שם קל"ב ע"א] בעי רבא בריא היאך, לא אפשיט בעיא דרבא, הילכך לא גביא האי בת שמעון אלא עיקר כתובתה.
